|
זו שהמתינה לי בין השיחים
אורבת וקשה
זו ששלחה את אימי מתייפחת מולי
במיון
באותה שנה משונה
רצתה לומר לי דבר מה
ולמרות זאת
היו אותיות צרובות על לוח-שיש.
ארץ לא זרועה כיסתה פניה
ומישהו מביט בעיניים לא רואות
אל תמרות עשן
מול שמיים בוערים
מה הטעם לפרט את הגרלות החיים
של הארץ הקשה הזו?
מה הטעם להבטיח דבר?
אני עדיין פה
בהזדמנויות שלא התממשו
ואחרות. |
|
|
הכלב נובח,
החתול מיילל,
החמור נוער,
הפרה גועה,
הזבוב מזמזם
ואני? קופץ.
צרצר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.