קלטתי את המבט של ליאת מאחורי כריאל
"אני לא מוכן!" המילים פרצו ממני בצעקה קורעות את כל ההצגה
הרגועה של כריאל.
הוא חייך כאילו הוא ציפה לזה בדיוק ואור חדש האיר את העיניים
שלו.
"אחד מאלה הא?" הוא גיחך
הספקתי לשמוע רעש תנועה מאחורה אבל לא יותר מזה כשלישארי הופיע
פתאום והיכה אותו עם כיסא לברכיים. במשך כל השיחה הוא עמד
מאחור שקט.
לעזאזל איך יכלתי לשכוח שהוא שם.
על הריצפה בחנתי את הרגליים. חתך קל הופיע על רגל שמאל והרבה
כאב אבל לא נראה כמו משהו רציני.
כריאל פתאום היה מעליי. הוא הרים את הראש שלי בעדינות והסתכל
עליי נותן בי מבט מרחם ודואג.
"אתה לא חייב לסבול את זה אתה יודע. זה לא היה רציני עכשיו אבל
פעם הבאה אתה לא יודע מה יכול לקרות. אני בטוח שאתה לא רוצה,
אבל אתה בטוח שאתה לא צריך הגנה?"
"אני לא אחתום על שום הסכם!" לא היה טעם לפחד. זאת לא היתה
אפילו אופציה בשבילי.
כריאל רק הניד בראשו והניח יד על רגל ימין שלי.
הרגשתי חום ולחץ והספקתי לשמוע רעש מזעזע של ניפוץ לפני
שהתעלפתי.