|
כתיבתי כבולמוס אכילה
מקיאה מקיאה מקיאה
לעיתים תכופות
נוקעת נפשות
עוד יותר
נתקעת
הרבה מאוד
תוקעת
ואולי נאחזת בעיפרון
כבגזיר עץ סנדלי
ואיזה רפטינג אימים זה היה.
ואם מתוך התעלות משוררת.
אזי משנוררת
אספלנית מאולתרת.
ועשן סיגריה יוצא -נכנס
מפמפם לי בדיוק שם
בנקודת הג'י
של פחדיי.
כתיבתי כפולמוס נצחי בין דמויותיי
לפעמים כואבת
לעיתים מתעלה
לרוב פוחדת
הרבה מקיאה. |
|
|
פרה א': שמעת על
המחלה הזאת,
"הפרה
המשוגעת"?
פרה ב': כן, ממש
נורא, כמה טוב
שאנחנו כבשים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.