|
כתיבתי כבולמוס אכילה
מקיאה מקיאה מקיאה
לעיתים תכופות
נוקעת נפשות
עוד יותר
נתקעת
הרבה מאוד
תוקעת
ואולי נאחזת בעיפרון
כבגזיר עץ סנדלי
ואיזה רפטינג אימים זה היה.
ואם מתוך התעלות משוררת.
אזי משנוררת
אספלנית מאולתרת.
ועשן סיגריה יוצא -נכנס
מפמפם לי בדיוק שם
בנקודת הג'י
של פחדיי.
כתיבתי כפולמוס נצחי בין דמויותיי
לפעמים כואבת
לעיתים מתעלה
לרוב פוחדת
הרבה מקיאה. |
|
|
שיר הלל
לקרמבו:
בעולם שלנו יש
כזו סוגיה מה
אוכלים קודם את
הקרם? או את
העוגיה? יש
אומרים הרי
כמובן אוכלים
קודם כל את החום
והלבן ויש
שיקבעו כצפוי
עוגיה תבוא לפני
הקצפת והציפוי
ויש כמה שוברי
מוסכמות שיעדיפו
בכלל לזרוק את
העוגיות ואפילו
לקלף את
השוקולד!
וללקק את הקצפת
ישר מהיד!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.