לפני שנים מספר קראתי ספר בשם "מרד הנפילים". מסופר בו על
אנשים שמאסו בארץ שחיו בו. יום אחד החליטו להיאלם ולמצוא מקום
הרחק הרחק, מאחורי ההרים כמעט בקצה העולם, מקום קטן ולשם הגיעו
הנפילים. {עד כאן הספר}

כעת הדמיון שלי. קיבלתי אגרת בזו הלשון: עקבנו אחרייך שנים
והוכחת שאת "נפילה" במאת האחוזים. הוחלט פה אחד להביאך אלינו,
אצלנו תזכי למנוחה ולשלווה. חכי לנו, אינך צריכה לחפש אותנו,
אנחנו נמצא אותך, ואז סבלך יבוא לקיצו. אהובתנו, ברוך בואך
לקהילת "הנפילים".
  באהבה ובברכה "הנפילים".

כעת המציאות. לאחר המאבק עם הסרטן כולם אומרים לי, אחרי כל מה
שעברת, נולדת מחדש ויהיו לך חיים חדשים. אך לצערי הרב שום דבר
לא השתנה עד עתה, לכן ברצון אצטרף לנפילים לזכות באושר
ובשלווה.