אופיר לוי / כליה |
הדם זורם בנחליה,
היא שוכחת את אזרחיה,
נגמרו לה הרעיונות
נגמרו לה המחוות,
נמאס לה לחיות
היא אפילו לא מחפשת מוצא של כבוד -
הוא אבוד היכן שהוא,
בים הבעיות,
ארץ אוכלת יושביה
חושבת על היום
על הרגע הקרוב,
עוצמת עיניים מהעתיד הרחוק,
לא רואה את בניה מאבדים צלם אנוש,
את הכבוד והחלום
שמתרחק מעבר לים,
הרחק הרחק מכאן -
צריך לחפש אותו שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|