הכאב מתעטף כבר תקופה ממושכת,
השמחה שהייתה נבלעה עם החושך,
אני כבר לא יודע לאן פונים,
אני רץ בשדות האהבה כדי למצוא את האחת.
שוב אני נזרק למסדרונות העצבות,
מנסה מהר לברוח,
אבל תלוי כמו בובה על חוט.
כואב לי שאת בוכה,
עצוב לי שאת לא רואה את הנסתר,
ושוב עצוב לי, עצוב לי, עצוב לי,
כאן בלעדייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.