לאחרונה חוזרות אליי תמונות מזמן רחוק,
של מבטים נישאים בתחינה של שוק,
הן רואות את הסוף אם כי עדיין מחפשות תקווה,
מחפשות חמלה של אדם במצוקה,

מעולם לא הבטחתי לכם גן של ורדים,
מעולם לא הבטחתי שלא יהיו מכשולים,
אבל כן התחייבתי לחיים של ביטחון -
ללא איום של כליון,

לאחרונה אני רואה בדמיוני אותנו כמו אז,
מתחבאים באימה מהפלישה ממזרח,
גם מזו של צפון, דרום ומערב,
של אנשים תאבי נקם עם חרב בידם,

מעולם לא הבטחתי לכם גן של ורדים,
מעולם לא הבטחתי שלא יהיו מכשולים,
אבל כן התחייבתי לחיים של ביטחון -
ללא איום של כליון,

ואז אתם עשויים בדיוק כמותם,
להרים ידיים למעלה ועיניים אל על,
שיחפשו תקווה וחמלה מגורל אכזר של אובדן,
כמו בזמן ההוא שאולי נראה רחוק,
אבל כבר לא רחוק מאד.