|
הבהוב הברות יעירנו משנתנו
כבר לא מפחדים מצהוב הלילה
וחגורות תריסיו
לא מתפילת המוזיקה הנמשכת
של הצועניות כשאת פניהן נושקים זרים רדומים
יודעים ידיים בכיסו זה של אחר
בהירי-העור לא יסקלו לנו
נפסח כך:
גידם ועיוורת
מאושרים |
|
|
מבקיע כמוני
מגיע פעם בדור,
אולי אפילו פעם
בעשור.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.