ארור אתה,
על גחונך תלך,
היה זה דבר האלוהים,

נגזר גורלך פתולי כאב נצחיים,
מתבוסס ברעלך, עד אחרון הימים,

אנא, שא בנטל עולי כאילו מבקש, ומכיש,
מטיל את ארסו הברוך, או אז  אני מרגיש,

אך קודמת לוויה,
אל מפתנו של ארמון השני,
אדום ועז הוא מקום משכבי,

ובשלוות מוות אני שואף, את קטורת האלוה,
ניחוח התחייה, ניחוח הוויה

משופעת זוויות אור והעדר, וחושך, רבגוניים עד אין סוף,
קורם, טווה קורי יצירה, חדורים נעימות,

סביבי כפתיתי שלג מנצנצים, פזורים רסיסי סוד...