אני מרגישה אותם זורמים בתוכי
נהרות אש
והדם הולם ברקותיי
הרגש מאיים לשרוף אותי
ולא להותיר דבר

אני משווה לקולי נימה של רוגע
ומקבעת את המבט
מנסה להקרין רגש
אל עינייך -
החורים השחורים שמנצנצים חזרה
מנשמתך העשירה

אני לא יכולה להפסיק
להסתכל על כולך
שוב התחלתי לצלול אל תוך הזיה
והיא שואבת אותי.

הזיות מתוקות נוטות
להפוך מהר מאוד
למציאות מאכזבת

לפעמים זה נדמה,
כמו צורב בבשר
ומעכל את תוכי
עד העצם.

כמה הייתי רוצה לגעת באותו חום אינסופי -
החום שלך

אולי הפעם זה יהיה אחרת.