לאן הם נעלמו?
שאלת השאלות כביכול.
אולי נשאל את היודע-כל?
אין פה מקום לגיחוכים ובדיחות,
אנו מדברים פה על נשמות,
תועות,
בין הגופות.
זה משגע כל כך,
זה פשוט לא נסלח.
אנשים -
אפילו לא.
נערים,
שאם לא היינו משתטים,
אולי היו עוד בחיים.
והאמא שעד עכשיו הייתה גאה,
במה שיצרה,
בבנה.
מנסה לקום מאז שנפל,
אותו הבן - חייל.
המלחמה הפכה להיות שגרה.
ומה שנורא,
שלא משנה איך ננסח,
מפה אף אחד לא יוצא מנצח.