שביל חיים
בית קברות
מצבה.
היא, חזיונה, בושתה ערומים.
ידיה מושטות כשרשרת הנופלת לפסי הרכבת
מרכבת לאדמה מדממת
עיניה קרות כאפר המפשיר על הלהב
שנכבתה
הכאב יוצא ממנה כאדם על פסי הרכבת
חמלתה (רחמיה) לסכין היו כבכאב
על פסי הרכבת.
כאב על פסי הרכבת
הממשיך לנסוע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.