|
אנו חיים על חבית-נפץ אטומית;
הסכנה אורבת מתחת לרחובות ובתים.
מאות פצצות חבויות תחת הקרקע,
חסויות מאזרחים.
איש אינו יודע מתי בדיוק ייפרץ הסכר;
איש אין ידע אנה תחול הירושימה החדשה.
בכל חלקי הארץ פזורות פצצות ללא פיקוח;
אל נחכה עד קרות-הזוועה.
הנשק הגרעיני הנו סכנה שחייבים למנוע!
צאו מהאשליה שהגרעין מגן על הביטחון.
את מחסני האטום של ישראל לבקרה ציבורית לפתוח;
אחרת נתגלגל אל פי-האבדון.
חדל לייצר הירושימות לעתיד ונגסקי;
לאסור על פצצת-גרעין בכל העולם.
לדאוג לשלום-הילדים על פני כדור-הארץ;
לעקור מלחמה אטומית לעולם! |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.