א. שווא רץ / תקוה |
את קוראת
את עצמך
תיקי,
אני קורא אותך ריקי, תקוה,
מלשון שלי
הזונה הגדולה
כו יהי רצון
ועור חלק
וכח וזמן
ואופציות סחירות
ואז
אז מה
אדמה לשכון בה
לבטח חמה ולחה ויונה
לטעום ממנה כזית
חלק מתגלגל על לשון
אני אשטוף
בגיגית בשבילך
רגלייך אוניות
מנצנצת להן זיעת אפי
בהביל
הביל הזה תתנקי לי
בלשון שלי, תקוה
מגדלור קורן
אררט
אצבע עושה חור במים
כשמתרוקן
עושה קצת גל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|