מדן נריה / ויהי אור |
הייתי כסומא וחרש כל חיי
(כי עצמתי עיניי ואטמתי אוזניי) -
טענתי שהעולם הוא מישור;
יום אחד, נפלתי לבור;
כשפקחתי עיניי וכריתי אוזניי
במחשך נגלה לפתע האור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|