ואם אני יגיד שכואב
אז מה
ואם אגיד שמפריע
אז מה
אני עדיין פה
והוא עדיין שם איתה...

ואם אגיד שעצובה
אז מה
יקחו אותי לרופא
יאמרו לו דוקטור, הילדה חולה
אז מה
אם ידחפו לי גרמים של כדורים
שידפקו לי ת'מוח
יותר ממה שהם רוצים

ואז אספר להם על החלומות שאני רואה
אז מה
אספר להם על הגוויות המונחות
שם, בין עפר ותכלת
אז מה
אם לא אצליח לבכות
אז מה
אם בסוף אשתכנע שאני בעצם כן
כל מה שאמא אמרה

חיילת, לוחמת במלחמות דמיוניות
אז מה
אם אני מדברת עם הקירות
אז מה
אם אני מתנחמת
בשחזורים של העבר
ומה יהיה
אם זמני גם ניגמר

הרי אני בסך הכל חיילת דמיונית
נאבקת במלחמות שקטות
בוכה על המתים,
בעיניים יבשות.