הילוכה אצילי
בבלויי סחבותיה
זר קוצים על ראשה
ופניה ככפור
מבטה אפלולי
ואבק עקבותיה
את שובל יאושה
צובע אפור

היא תמיד מלכותית
גם אם כל נתיניה
אמונים לא שמרו
לדמה הכחול
וכל כך אמיתית
הדמעה בעיניה
לבנים שחזרו
היא יודעת למחול

אך רגע של חסד
לפתע מפציע
געגוע לבלב
וניצת זיכרון
וכשהיא שוב נכנסת
נרעד היציע
ונפתח גם הלב
לשיר אחרון

ושוב על במה
היא פורשת ידיים
ובאור נוצצים
כל עגיל וצמיד
וקולה שמגיע
עד קצה השמיים
מעיד שנותרה היא
מלכה כמו תמיד




       

וערב אחד בבר אפלולי
בתוך ענן של עשן
היא ראתה על הבמה
פסנתרן עיוור
סקסופוניסט גידם
וזמר אילם
מזמרים לה בלוז ניחר של געגוע
עמוק כמו הים...
והיא עומדת ובוכה
מייבבת ודומעת
למשמע אזניה לא מאמינה
זה השיר שלה
זה סודה של אהבה!

וזה סודו של עודד זמיר התותח:
http://stage.co.il/Stories/537317592

ועוד סוד לחש גיא אלתר המקסים והמוכשר:
http://stage.co.il/Stories/537327032