היה שיר ברדיו.
שיר הפתיחה של העונה הראשונה של הבורגנים.
נזכרתי בבית ובהורים. איך הייתי קורא לאבא, יושב יחד איתו
על הספה,  ואיך אימא הייתה מגיעה מאוחר כרגיל. תמיד לא מוצאת
את המשקפים.
לה מה טי קה פה. שרתי לעצמי בשקט וגם עצמתי עיניים.
"אתה טועה"
איך אני יכול לטעות? חשבתי לעצמי, אני זוכר שצחקנו יחד מאותן
בדיחות. אבא עישן כרגיל,
אמא הכינה גם לי קפה.
"אתה טועה, לא ככה שרים את זה".
שלומית ששמעה אותי שר לעצמי הרגישה צורך לתקן.
כי צרפתית זה התחום שלה.
"לא ככה אומרים את זה -
זה נה מה קיטה פא"
אמרה בנחרצות
"זה אומר אל תעזוב אותי"
הוסיפה גם פרשנות.
הזיכרון התחיל לעזוב אותי, להתערפל.
זה לה מה טי קה פה המשכתי למלמל.
"אתה טועה גם בנעימה, צריך לשיר את זה הרבה יותר עצוב"
עצוב, לזה אני מסכים.