יוד בן שמונה-עשרה / הקורבן |
להקשיב לרחש המים,
לבהות בענני המרשמלו הוורודים
ששטים בשלווה בשמים.
עצי שוקולד מלבלבים - כבר אביב,
חלוקי סוכריות מציצה.
מבין קני הסוכר העבים
מרים אחותי מציצה.
דומם שטה התיבה הקטנה,
מיטלטלת בנהר האדום.
עוד מעט אהיה כעבר,
זיכרון ימחה כחלום.
"משה, משה" קוראים הגלים,
התינוק מצחקק לדממה.
זיעה נוטפת אגלים אגלים,
מעידה על גודל האימה.
מרץ 2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|