יוד בן שמונה-עשרה / משהו |
זהו בקבוק בו הרוח מהדהד.
שטיח אדום לרגליו של הלץ
מבשר את בואו של המוות - הקץ.
עכשיו אני מישהו אחר
ויותר אני לא מצטער.
והכול מאושר ושפיר
(אבל גם אם אני משקר,
וגם אם אני מסתתר),
את הטוב אמשיך להזכיר.
מרץ 2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|