תמיד כשאת חושבת שזה נגמר,
אני מראה לך איך הכל אתחיל.
אני אחזור רק בשבילך... רק בשבילך שתדעי.
אני שם, אני קיים במחשבות... ובמציאות אם תבקשי אותי,
אני אהיה שלך, בדרך שתבחרי.

וגם את מה שתפילי, אני ארים בשבילך...
חתיכת נייר שעליה מצויר לב,
ואני אמחק את הצרות שכתבת בעזרת העיפרון האפרפר שלך,
ואדאג שלא תשובי לכתוב עליהן לעולם.
אמחק אותן מעל ליבך, לב עטוף כעס כואב.

ושוב, את שבה אליי,
ורחוקה עוד ממני,
כל טיפה שהשגת, חומקת מידייך.
כל טיפה שהזעת, מתאדה מעל מבטייך.
אל תפחדי להוכיח גם מעט ממה שאת,
רק את יכולה, לא רוצה לבד יותר.
ואם אפשר איתך אז אני אחייך קצת לפעמים,
את, עשית בי חיים.