|
שוב אני כותבת לך
מכתב שלא תראה לעולם
לכן אני מרשה לעצמי לכתוב הכל
להביע בכתב מה שלא יכול הקול
שוב אני מבקשת ממך
להפסיק לפגוע בכולם
זה לא עוזר שאתה מבטיח לנסות
את השקרים הידועים אתה ממשיך לכסות
שוב אני כותבת לך
מכתב שלעולם לא אשלח
אולי ביקשת למחוק הכל
אך המעשה שעשית בלתי נסלח
שוב אני מבקשת ממך
להפסיק להסוות סודות
אולי השפתיים לא נעות
אך העיניים כבר יודעות
חשבת שקל להתל בי
שלא אראה ושלא אבדוק
אך לא הייתי צריכה
כי את המבט לא תוכל למחוק
חשבת שקל לשקר לי
שלא אבין ושלא אדע
אך יקירי
סייג לחוכמה שתיקה
ועל זה מעולם לא אמרת "תודה"
חשבת וחשבת
על הכל אך לא עליי
ולא שעלבת בי
במעמקי נפשי
והיית חלק גדול מחיי
חשבת רק על עצמך
ולא העזת להביט בעיניי
הגיע זמני לעזוב
אנא
הנח לידיי |
|
|
איך חיים עד
120?
ב"ה, מחזיר
בתשובה, בקטע
מתוך הסדנה:
שאלות אדיוטיות
אבל משכנעות
ביהדות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.