[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפני כמה זמן קראתי משהו של בחור בשם אייל שבירו, ואז דמיינתי
סיפור לגמרי שונה על אותן הדמויות.
אז הנה הסיפור שלי לדמויות שלו - שלושים.
פחות דיאלוגים, יותר סאבטקסט, והרבה יותר דרמה!


מרץ 2007
דראפט שני


1. חוץ. חוף הים - יום.
ספינות בים, גלשני רוח וים רגוע שנמשך אל מעבר לאופק.
בכניסה לחוף יש שער ישן וחלוד ועליו תלוי שלט המציין כי החוף
אינו מוכרז, וכי אין מציל.
הרוח נושבת ומרעידה את השער והשלט.
נועה, בחורה בת 24, לבושה בבגד ים ושוכבת לבדה על החוף, לא
הרחק מקו המים. ברקע כמעט ואין אנשים, מדי פעם רואים מרחוק
זוגות מטיילים או ילדים קטנים רצים.
היא מנסה לנמנם על מחצלת אך מתהפכת כל הזמן. היא מורידה את
משקפי-השמש אותם היא לובשת, ומוציאה בקבוק מים. היא שותה ממנו,
ומשפריצה על עצמה קצת. היא מוציאה עיתון וקוראת אותו מן הסוף
אל ההתחלה. היא נשכבת תוך כדי קריאה ושמה לב כי המחצלת רטובה.
היא מניחה את העיתון בצד על כתבה שכותרתה: "מקרה טביעה נוסף
בתל-אביב". ברקע הכתבה אנו רואים את נועה מניפה את המחצלת
ומנסה לייבש אותה.
היא מתיישבת שוב על המחצלת, מנסה לקרוא את העיתון שוב, אך הוא
עף ברוח.
מן הצד השני מגיע בחור צעיר, בן 23, עם תיק קטן ומקשיב לנגן
MP3. הוא מסתכל על הים, זורק את התיק ליד נועה ואת הנגן זורק
עליו, ומוריד את חולצתו.
נועה שמה לב  אליו, ומחייכת. הוא עדיין מסתכל על הים, והולך אל
המים.

נועה (צועקת בציניות)
זה בסדר, אני אשמור לך על הדברים.

נועה (בקול חלש)
ואני נועה, דרך אגב.

בזמן שהיא אומרת את זה, הוא כבר רחוק ממנה, במים.

2. חוץ. חוף הים - יום.
הבחור הזה מתקרב אליה. שניהם בוהים אחד בשני אבל שותקים.

3. חוץ. חוף הים - יום.
תמונה חטופה של נועה והבחור ביחד במים, מתנשקים.

4. פנים. חדר שינה - לילה.
תמונה חטופה של נועה והבחור מתנשקים במיטה.

5. חוץ. חוף הים - יום.
עכשיו שוב רואים אותו בים, והיא לבדה על החוף, מסתכלת עליו
כשהוא טבול בחלק גופו התחתון.
היא מוציאה מן התיק וזלין ומתחילה למרוח על שפתיה.
קול חבטה מפתיע אותה.
נועה מסתובבת לאחור ומגלה ארגז קלקר מונח לא רחוק ממנה,
ומאחוריה גבר שזוף בן 40  שמתיישב על אותו הארגז. הוא מדבר
בטלפון הסלולארי בקול רם, ומנקה את הזיעה שלו בממחטה שהוא שולף
מאחד מכיסיו.

מוכר הארטיקים (אל הסלולארי)
חם... חם לי, משבע בבוקר אני בסיבוב כאן. זה כבר לא בשבילי,
אני אומר לך.

נועה מתבוננת בו בעניין, אבל הוא מתייחס רק לשיחה הפרטית שלו.

מוכר הארטיקים
23 שנים אני בחופים, לא חשבתי להחליף עבודה, אבל מה לעשות,
היום ארטיקים כבר לא הולכים טוב. פתאום רוצים שוקולטות,
מרגריטות... אהה... מה זה?
(הוא עוצר לשנייה) חכי שני, אני כבר חוזר.
ילד, רוצה ארטיק? (בצעקה)

מוכר הארטיקים פותח את הארגז שהביא ומוציא מתוכו  ארטיק אבטיח
צבעוני, ומגיש אותו אל ילד כבן 10 שבא מרחוק בריצה ומושיט לו
כמה שקלים בתמורה. מוכר הארטיקים ממשיך ללכת, ואילו הילד נשאר
להתענג על הארטיק אותו הוא מחזיק.
הילד נשאר שם, והנוכחות שלו מפריעה לנועה. הוא בוהה בנקודה
בחול.

נועה
ילד, אתה רוצה משהו?

ילד (צועק לכיוון ממנו הגיע)
יש מנגינה בחול. (ומצביע על נקודה בחול)

נועה
איזה מנגינה, ילד?

הילד לא נשאר להשיב אלא מתחיל לרוץ בחזרה להמון הרחוק, שם
נמצאת אמו. נועה עוקבת אחריו במבטה, ולאחר מכן היא מציצה שוב
לעבר המים ואינה רואה את הבחור. היא שומעת צליל לא מובן, היא
מסתכלת סביבה ומבחינה כי הצליל בוקע מן הנקודה עליה הילד
הסתכל. את הצליל משמיע נגן ה-mp3 שנמצא ליד התיק של הבחור. היא
מסתכלת לרגע אל הים, לא רואה אותו. היא מרימה את הנגן ומצמידה
אוזנייה אחת לאוזנה. היא שומעת צליל אופראי מלווה בקריאת
"קדיש". היא משליכה בבהלה את האוזנייה. במבט נוסף לעבר הים
ועדיין אינה מבחינה בו.
היא נשכבת שוב על המחצלת, כשפניה מסגירות את היותה מצומררת.

6. חוץ. חוף הים - יום.
לרגע קצר אנו רואים את נועה והבחור ביחד במים. הם דוחפים אחד
את השני, ולרגע עוצרים ומתכרבלים.

7. חוץ. חוף הים - יום.
כעת הם מחוץ למים, לבושים והולכים יחד על החוף. היא לוקחת
בידיה שמיכה והוא מחזיק סל פיקניק שנראה כבד. היא פורסת את
השמיכה על החוף, והם נשכבים עליהם. הוא שוכב על גבו, והיא
מכורבלת כלפיו.
המצלמה מתמקדת בפניה.

8. חוץ. חוף הים - יום.
המצלמה מתרחקת מפניה של נועה.
כעת נועה לבד.

9. חוץ. היציאה מן החוף - יום.
נועה הולכת לכיוון היציאה כשבידיה תיק, ולפניה חולפת בחורה
בגילה שבדיוק מגיעה לים. הבחורה קוראת בקול "דודי! דודי!".
לאחר כמה צעדים נוספים נועה מביטה לאחור ורואה את הבחור מהים
ואת הבחורה הזאת מתקרבים ומתחבקים.

10. חוץ.  חוף הים - יום.
נועה מתחבקת עם דודי על החוף.

11. חוץ.  חוף הים - יום.
תמונה חטופה של נועה ודודי מתכרבלים על השמיכה על החוף.

12. פנים. חדר שינה - יום.
נועה ודודי באותה התנוחה כמו על החוף, כאשר הוא שוכב על גבו
והיא מכורבלת עליו.

13. פנים. מתחת לשמיכה - לילה.
נועה ודודי נמצאים מתחת לשמיכה. הוא נמצא מעליה.
המצלמה מתמקדת לרגע בה, ולאחר מכן המצלמה מתמקדת בו לרגע. לאחר
מכן אנו רואים את שניהם מתנשקים, מתחת לשמיכה.

14. חוץ. תחנת אוטובוס - יום.
נועה יוצאת מן החוף, ומגיעה לתחנת האוטובוס הקרובה. היא היחידה
בתחנה. אף אוטובוס לא מגיע. היא כבר נראית חסרת-סבלנות, והיא
מחליטה ללכת ברגל משם.

15. פנים. חדר שינה - יום.
נועה מתעוררת משנתה כשהיא נמצאת בחדר השינה שקודם הייתה בו
מקודם עם דודי. כעת היא לבד על מיטה. היא קמה מהמיטה. היא רואה
כי רוב הריהוט בחדר מכוסה בבד לבן. היא אינה מבינה. היא מסירה
בנוקשות את הבד הלבן מעל שידת חפציה. היא רואה כי תמונתה מונחת
שם שכובה. היא מנסה לפתוח את מגירות השידה אך לא צולח בידיה.
היא מגיפה את הוילון והאור מסנוור אותה. כתוצאה מהסנוור היא
צועדת אחורה לכיוון המיטה, ושמה לב כי היא יחפה. כעת היא פונה
לכיוון דלת החדר אך לפני שהיא מגיעה אליה, היא נפתחת מעצמה.
מהצד השני עומד דודי, לא עובר את מפתן הדלת, ומביט בצורה
רצינית אל החדר. נועה נעצרת מתנועתה לעבר הדלת ומסתכלת עליו
במבט מופתע.

16. חוץ. חוף הים - יום.
לרגע נועה ודודי שוכבים על שמיכה, שכובים על גבם. הם אוכלים
ארטיקים על חוף הים. שניהם נראים שמחים ומחוייכים, ניכרת בהם
התלהבות מהארטיקים כמו של ילדים קטנים.

17. חוץ. חוף הים - יום.
שוכבים על השמיכה שעל החוף. הוא מחזיק בידו צדף גדול, ומצמיד
אותו לאוזנה של נועה. היא מצמידה את ידו אל אוזנה חזק, ומקשיבה
לרחש הגלים.

18. פנים. חדר שינה - יום.
לפתע הבחורה מהים צצה אף היא ליד הדלת, ומחבקת את דודי. הוא
נשאר עם המבט הרציני, בוהה בחלל החדר, ומיד לאחר מכן הם
מתרחקים משם יחד והולכים במסדרון לכיוון היציאה מהדירה. נועה
הולכת אחריהם.

19. פנים. מסדרון - יום.
נועה ממשיכה ללכת אחרי דודי והבחורה. המסדרון עמוס באנשים בעלי
פנים עצובות, ולבושים בצורה מכובדת. נראה שמדובר באירוע כלשהו.
נועה מסתכלת סביב, אבל עדיין מנסה להתמקד בדודי. לפתע ילד
מתקרב ומחבק את דודי, זהו הילד הקטן מהחוף. לאחר 2 שניות הילד
עוזב את דודי וממשיך אל קהל האנשים, ואילו דודי והבחורה
ממשיכים לעבר דלת היציאה.

20. חוץ. רחוב - יום.
דודי והבחורה יוצאים מן הבית. נועה כמה צעדים מאחוריהם, והם לא
שמים לב לקיומה.

הבחורה
זה לא היה האח שלה?

דודי מהנהן בראשו שכן.
הוא והבחורה עוצרים בכניסה לבית, סמוך לכביש. הם מתנשקים
ומתחבקים, שניהם רציניים ולא ניתן להבחין בשום חיוך מאחד מהם.

21. חוץ. תחנת האוטובוס - יום.
נועה ודודי נמצאים יושבים בתחנת האוטובוס. הם יושבים במרחק כמה
כיסאות אחד מהשני, ונראים מרוחקים. נראה שנועה כועסת. דודי
מסתכל עליה, נועה מבחינה בו אבל מסיטה את המבט שלה לעבר הכביש.
אוטובוס מתקרב, והיא עולה עליו. דודי נשאר בתחנה לבדו.

22. חוץ. רחוב - יום.
דודי והבחורה עדיין מחובקים. נועה רואה אותם ממרחק כמה מטרים,
ונראה שהמראה מטריד אותה. דודי והיא מחזיקים ידיים, והולכים
לכיוון אחת המכוניות. נועה נשארת מאחור, בכניסה לבית. רק עכשיו
היא מבחינה בכך שהיא יחפה. היא מסתובבת לכיוון הכניסה לבית,
וחולפת ליד מודעת אבל.

23. חוץ. חוף הים - לילה.
אור השמש כבר מתחיל לדעוך, וזוהי שעת בין ערביים.
נועה מהלכת על החוף לבדה, יחפה. כשמתקרבים אליה רואים שבכתה,
ומדי פעם מנגבת עוד דמעה. היא עוצרת ומביטה אל הים.

24. חוץ. חוף הים - יום.
נועה מגיחה מכיוון הים, רטובה כולה, היא מורידה את נעליה
הספוגים מים ונשכבת על החוף.
ככל שמסתכלים יותר מגלים יותר צדפים וקונכיות המקיפים אותה.
נועה בתנוחה מכורבלת תופסת את אחת הקונכיות ומקשיבה לה, רק
שידיה רועדות מהקור.

25. חוץ. חוף הים - יום.
עולה שוב התמונה של נועה ודודי על הים, כאשר הוא נותן לה
להאזין לקונכייה.

26. פנים. מתחת לשמיכה - לילה.
דודי מעל לנועה, והם בוהים אחד בשני. לרגע נועה מחייכת ומסתכלת
הצידה.

דודי
מה קרה?

נועה
זה מצחיק.

דודי
מה מצחיק?

נועה מחייכת בביישנות.
אנו מתמקדים בפניה של נועה.

27. חוץ. חוף הים - לילה.
שוב זוהי שעת בין-ערביים, ואנו עדין מתמקדים בפניה של נועה.
עכשיו היא שוב לבדה על החוף, רטובה ורועדת, אוחזת בקונכייה.
היא לפתע מחליטה לעמוד על רגליה, וזורקת את הקונכייה הרחק אל
הים. במבטה ניכר הזעם שעצור בה. היא בוהה בים ארוכות.

28. חוץ. רחוב - יום.
דודי והבחורה הולכים ברחוב, ונכנסים לאחד הרכבים. הוא על מושב
הנהג, והיא מתיישבת לידו. הם נוסעים משם, ואנו מביטים כעת על
לוח מודעות אשר נמצא לא הרחק מן המכונית. עליו ישנה מודעת אבל,
עליה כתוב: "במלאת שלושים לפטירתה של ביתנו האהובה נועה שליו
תנצב"ה נעלה לקברה ביום ראשון אי"ה...".




סוף


הערות:
אסור לצלם, להעתיק, לערוך, להגיש כש"ב (אני כנראה אעשה את זה
גם בבוא הזמן)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
" אולי לא הייתי
צריכה לשקר לו
,לקטן. כל הזמן
היה חוטף מכות
מאחיו ושהוא שאל
אותנו למה, אז
אמרנו לו שכנראה
ככה אלוהים
רוצה, בכל זאת
רצינו לחנך אותו
על ברכי
האמונה."



אמא של נישטה
ובוריס


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/07 1:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רוזנקראנץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה