[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זו דוגמא לפרוייקט שעשיתי בקורס "פסיכולוגיה לתסריטאים", לא
משהו מבריק במיוחד, אבל שווה את הקריאה!
(למרות שאת היצירות היותר מורכבות אני שומר לעצמי בינתיים)


18.1.2007

1. פנים. חדר מדרגות - יום.
מן המדרגות מופיעה טלי, בחורה יפה בת 25, מתנשפת מהעלייה עד
הקומה השלישית. היא מסתכלת על שעונה, והשעה 17:32. היא ניגשת
דירה מספר 9, ונעמדת מולה. על הדלת כתוב "כאן גרים שאול
וציפורה לוין". היא מתכופפת ומוציאה מפתח מן העציץ שליד הדלת.
היא פותחת בעזרתו את הדלת, ונכנסת אל תוך הדירה.

2. פנים. דירתו של שאול לוין - יום.
החלונות והתריסים של הדירה סגורים, רק פה ושם מספר תריסים
שבורים, ודרכם מבצבצים קרני אור. טלי פותחת את האור. הבית
מעופש ומלא אבק. האוויר המחניק מלמד כי הבית לא אוורר כבר הרבה
זמן.

3. פנים. חדר עבודה - יום.
טלי נכנסת לתוך חדר סגור, בו החושך מוחלט. היא ממששת את הקיר
מספר שניות עד שהיא מגיעה למתג ומפעילה אותו. המנורה שעל תקרת
החדר נדלקת לשנייה אחת ונשרפת.

טלי (בעצבנות)
לעזאזל.

היא נכנסת אל החדר החשוך ומתקדמת לאט לאט לעבר פנים החדר. היא
נעצרת מול שולחן עבודה, עליו מונחת מנורת שולחן. היא מדליקה את
המנורה, ואז ניתן לראות כי על השולחן מפוזרים ניירות רבים.
חלקם מכתבים, חלקם תמונות. היא מתחילה לדפדף בין הניירות
והתמונות, ורואה תמונה שלה בתור ילדה קטנה, בערך בת 5, על חוף
הים ולצידה זוג בגילאי ה30.

4. חוץ. חוף הים - יום.

אישה
טלי! טלי!

טלי (בתור ילדה קטנה)
אמא!

אמא
טלי, בואי הנה, עומדים להצטלם. חוץ מזה, אמרתי לך אף פעם לא
ללכת רחוק ממני, נכון?

טלי
נכון. אמא?

אמא
מה, סוכריה שלי? (ומנשקת אותה על המצח)

טלי
גם את אף פעם לא תתרחקי ממני?

אמא
בחיים לא. אני מבטיחה (היא מחייכת ומחבקת אותה).

אבא
תחייכו! (ומצלם)

5. פנים. סלון הדירה - יום.
טלי (בת 6) יושבת על הספה ורואה טלוויזיה. אביה - שאול, נכנס
אל הדירה עם פנים המומות.

שאול
טלי, אנחנו צריכים לדבר.

טלי
איפה אמא?

שאול
אמא לא תחזור היום הביתה.

טלי
למה? היא נסעה לאנשהו?

שאול
(פאוזה) נכון את יודעת שאמא לא מרגישה טוב? אז בגלל זה היא
חזרה למשפחה שלה, בחזרה לפיג'י. זה בצד השני של העולם.

טלי
ומתי היא חוזרת?

שאול (מתחיל לדמוע)
אני לא חושב שהיא תחזור.

טלי
אבל למה היא לא אמרה לי כלום? היא אמרה לי שהיא לעולם לא תתרחק
ממני.

שאול
אני יודע, גם אני לעולם לא אתרחק ממך, אני מבטיח.

טלי
אתה משקר! אמא לא תעזוב אותי.

טלי רצה לעבר המסדרון, וטריקת דלת נשמעת.

6. פנים. חדר העבודה - יום.
טלי ממשיכה להסתכל על התמונות. היא שמה לב שהן פחות או יותר
מסודרות לפי סדר כרונולוגי, אותו מזהים לפי גילה של טלי
בתמונות.

7. פנים. סלון הדירה - יום.
דלת הבית נטרקת. שאול חוזר הביתה, הליכתו אינה ישרה והוא
מתנדנד מצד לצד, עד שלבסוף נשכב על הספה. לשאול יש זיפים, דבר
שלא אפיין אותו קודם לכן. טלי כבר בת 10.

טלי
אבא, חיכיתי לך. הכנתי לנו אוכל.

שאול
טלי, לכי לחדר שלך.

טלי
למה?

שאול
את לא רואה שיש לי אורחים?

טלי
אבל אבא, אתה לבד כאן.

שאול
פשוט לכי לחדר שלך. נדבר בבוקר.

טלי
אבא, אתה בסדר? אתה מפחיד אותי.

שאול
אני יודע, דובשנית שלי. אני מצטער.

טלי
אבא, מתי אמא תחזור?

שאול
כבר אמרתי לך, היא לא תחזור.

טלי
היא תחזור!

שאול
אמא מתה.

טלי
אני לא מאמינה לך. אתה ממציא את זה, כמו את האורחים שלך.

8. פנים. חדר העבודה - יום.
טלי מגיעה לתמונה שהיא כבר נערה בת 18. היא נעצרת ומתבוננת
בעצמה למשך דקות ארוכות. דמעות מתחילות לזלוג מעיניה, וחלקן
נופלות על השולחן ומרטיבות את הניירות שעליו.

9. פנים. חדרה של טלי - לילה.
טלי, כבר נערה שכעת סיימה את התיכון ומתחילה את חופשת הקיץ,
אורזת תיק גדול.

שאול
למה את אורזת?

טלי
אני הולכת אל אמא.

שאול
מה?

טלי
מה ששמעת. אני נוסעת למשפחה של אמא. כתבתי להם מכתב לפני
חודש.

שאול
מה? הם ענו לך? ומאיפה הכסף?!

טלי
הם לא ענו, הם בטח עדיין לא קיבלו אותו. ועבדתי כל הקיץ, בזמן
שאתה שהיית עסוק בלהשתכר עם החברים המובטלים שלך.

שאול
תדברי אליי יפה!

טלי
דיי, אבא.

טלי
אמרת לי מזמן שאמא עזבה, ואף אחד מהקרובים של אמא לא עונה לי
אף פעם. אני רוצה ללכת לשם ולבדוק בעצמי. אמא לא הייתה עוזבת
סתם ככה.

שאול
טלי, אל...

טלי
אני לא רוצה להישאר כאן.

שאול
את לא תמצאי שם כלום.

טלי
את זה אני צריכה לגלות בעצמי.

שאול
אל תעזבי אותי.

טלי
תבטיח לי שתטפל בעצמך?

שאול
אני בסדר.

טלי
לא, אתה לא.

10. פנים. חדר העבודה - יום.
טלי מניחה את התמונות, היא מסתכלת על הניירות, ורואה מכתבים
עליהם היא חתומה. היא עוזבת את החדר.

11. פנים. פינת האוכל - יום.
טלי הולכת אל המטבח, מוציאה לעצמה כוס, מוזגת מים ושותה. היא
מתקדמת עם הכוס לעבר מכשיר המשיבון האלקטרוני. היא מפעילה
אותו. הוא מודיע שיש 11 הודעות חדשות. המכשיר מתחיל לנגן את
ההודעות.

המשיבון (עם קולה של טלי)
אבא, למה אתה לא עונה לי?
אני לא מבינה מה אני עושה כאן, הייתי צריכה לשמוע בקולך. למה
לא אמרת לי שאמא מתה? למה לא אמרת לי שאין טעם לנסוע בכלל?
עכשיו אני תקועה בצד השני של העולם. אולי בעצם אמרת לי? אני
כבר לא בטוחה בכלום. (פאוזה) השעה פה 17:32, אני לא יודע מה
השעה אצלך עכשיו, אני אתקשר אליך שוב פעם מתישהו. אני עוד לא
יודעת מתי אני אחזור לארץ. אני מקווה שאתה מרגיש יותר טוב מאז
הפעם האחרונה שדיברנו, אני לא אוהבת את הסיפורים שלך על החברים
החדשים האלה. בכל אופן, בינתיים תוכל לתפוס אותי אצל המשפחה של
אמא, ואני גם אכתוב לך מכתבים, אני מבטיחה.

12. חוץ. רחוב - לילה.
סובה, בירת פיג'י. טלי רצה אל תוך תא טלפון, בזמן שיש גשם
בחוץ. היא מתקשרת הביתה, אך המזכירה עונה לה. היא משאירה
הודעה:

טלי
אבא, גשום כאן, אני לא יודעת כמה אתה יכול לשמוע אותי. נראה לי
שהמשפחה של אמא רוצה לסלק אותי מהבית, אבל אין לי כסף לחזור
הביתה. אני כנראה אשאר פה עוד קצת. אני לא יודע איזה מספר
להשאיר לך מעכשיו, אבל אני אתקשר מדי פעם, איכשהו.
אני מקווה שאתה שומר על עצמך... אני דואגת לך...
ואבא (פאוזה) אני אוהבת אותך. תודה על הכסף ששלחת ועל זה שאתה
סובל אותי ואת השטויות שלי. (היא מתחילה לבכות). אני יודעת שיש
לך את הצרות שלך עכשיו, אבל אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך
עכשיו.

11. פנים. פינת האוכל - יום.
טלי שמה את ידיה על פיה, ופניה מעידות עליה כי רצונה לבכות, אך
עוצרת מבעד עצמה. המכשיר ממשיך.

המשיבון (עם קולה של טלי)
למה הפסקת להתקשר?
אתה כועס עליי?
אמרתי לך שאין לי איך לחזור. זו לא סיבה לנתק את הקשר, זו לא
סיבה להתעלם כל פעם שאני מתקשרת. אם לא תענה לי בפעם הבאה, אני
גם אתחמק מלדבר איתך. אלוהים, אתה יכול להיות כל כך מעצבן. אם
אתה רוצה שאני אפסיק להתקשר, פשוט תגיד לי... (ההודעה נמשכת)

היא מניחה את כוס המים בכיור, ויוצאת אל מחוץ לדירה בעוד
המשיבון ממשיך להתנגן.

12. פנים. חדר מדרגות - יום.
טלי יוצאת בחיפזון מן הדירה, כאשר דמעות זולגות כעת מעיניה.
היא הפעם לא הולכת אל המדרגות, דרכן היא הגיעה לדירה, אלא מחכה
למעלית. כאשר דלת המעלית נפתחת, היא נתקלת בדיירת אחרת
מהבניין, אישה מבוגרת, בת 69, שנראית לה מוכרת, אך היא אינה
אומרת לה כלום. היא נכנסת אל המעלית.

אישה מבוגרת
גם את באת לראות את הנכס?

טלי
אהה... אני לא יודע על מה את מדברת.

אישה מבוגרת
אז מה עשית פה אם לא זה?
טלי לא מגיבה, ממשיכה לבהות בה.

טלי
איזה נכס?

אישה מבוגרת
של האיש שגר פה פעם.

טלי
באיזה דירה?

אישה מבוגרת
דירה 9 ? נראה לי ש-9.

טלי נצמדת לקיר המעלית שמאחוריה. היא מנסה להתמקד במבטה על דלת
המעלית.

טלי
מה קרה לו?

אישה מבוגרת
הוא מת לפני חודשיים בערך.

טלי משמיעה אנחה.

אישה מבוגרת
איזה חיים היו לו, כל כך חסר מזל. קודם אשתו מתה מסרטן, אחרי
זה הבת הקטנה שלו פתאום נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

טלי
זה בטח שבר אותו.

אישה מבוגרת
אני לא מקנאה בו. אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי אם הבת שלי
הייתה נעלמת פתאום. היא אמורה להיות בגילה. נראה לי שגם את
בגיל שלהן.

טלי (בחיוך קטן)
עולם קטן. (פאוזה)
ממה האיש הזה מת...?

אישה מבוגרת
משאית פגעה בו כשהוא היה שיכור. (פאוזה) אחרי שהוא מת כתבו
עליו מכל מיני דברים, על הרס עצמי, על דיכאון, שהכל התחיל
כשאישתו מתה, ובטח כל הסיפור הזה עם הילדה בטח לא עזר. זה היה
במקומונים כאן בכל מקום.

טלי
אני לא ממש מהאיזור.

טלי מסתובבת לכיוון ההפוך מזה של האישה תוך כדי שהיא מדברת.
היא מנסה להסתיר את הדמעות שלה. היא מחפשת בתיק משהו, ומוציאה
את משקפי השמש.

אישה מבוגרת
מאיפה את? יש לך פנים מוכרות.
המעלית נעצרת, ודלת המעלית נפתחת. טלי מרכיבה את משקפי השמש.

טלי
תודה.

אישה מבוגרת
בבקשה. על מה?

טלי יוצאת מן המעלית במהירות, יוצאת מן הבניין ומתרחקת מבלי
להביט אחורה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאוטובוס שלו
אין מושבים



(איך להגיד
"הומו" מבלי
להזכיר את המלה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/07 1:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רוזנקראנץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה