|
לאלתרמן
בחלומי הייתי צייר
וכאשת לוט בהביטי אחור
נחפז מכחול בסוד צבעיו
שם התגבהו עצים
כובשים שחוקם בין עלעלים
עת ירח החליק על חוט
כשלג שחור ירד מסך הערב
חמתו נשפכת
על כל הדברים
ופרודות מציאות כמגדלי קלפים
מול נחרת הבוז של המחר |
|
|
זה לא שאני
שונה, אני היחיד
שדומה. כל השאר
הם אלה ששונים.
הפורטוריקני
הדומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.