|
לאלתרמן
בחלומי הייתי צייר
וכאשת לוט בהביטי אחור
נחפז מכחול בסוד צבעיו
שם התגבהו עצים
כובשים שחוקם בין עלעלים
עת ירח החליק על חוט
כשלג שחור ירד מסך הערב
חמתו נשפכת
על כל הדברים
ופרודות מציאות כמגדלי קלפים
מול נחרת הבוז של המחר |
|
|
טוב, תשמעו, לא
ממש מזיז לי אם
האינתיפדה תמשיך
עוד חמש עשרה
שנה וישלחו את
כולכם לעשות
תשעים יום
מילואים בעזה,
אני עתודאי
ובצבא יהיה לי
משרד, מזכירה
וקפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.