|
על עשב פותך הלחלוחי,
פילסתי דרך בלשון חמקמקה.
בלתי נסבלת
צחנת בזלת
לא עוד אהובה
לא עוד
עשביית האדמה
אותה אתלוש ואפלס
ואביא לך חצילים
כסחי את הדשא יקרה
למען אוכל להזריעך
ותצמיחי דודאים.
מי במחרשה
מי בנוצות
מי במעדר
מי במחט
כל חלוצייך יבואו
פסקי היטב התחת. |
|
|
פעם, שהייתי
קטן, תמיד אמרו
לי ש"תגדל
תבין"... גדלתי,
ועדיין אני לא
מבין, אבל לפחות
עכשיו אני יכול
להגיד את זה
לילדים קטנים
-אחד, שעדיין
תוהה מי זה
האלוהים הזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.