|
שוטטתי על משכנותייך
עלמה מושחתת חסרת אב ואם.
על נופייך הפראיים,
על ריחותיך המשונים,
על הזונות הקופיות,
ואיבריהן המתמקמקים.
גם מן הקטנות שבאדמות
שפכו דם על כבודן
ואילו את על עצמאותך
לא הזלת טיפה אחת
ולכן לנצח מוצצת
שואבת ודואבת
את דם תושבייך המקוללים.
שפתך הנלעגת -
פרוצה שלוחה,
דם כושים בעורקייך
בתה של אלמנה ספרדייה
ודון רוסי שיכור ומטונף.
עם ה-Muto Bom המזוהם שלך
תזעזעי את אמריקה הלטינית. |
|
|
שנייה שנייה
אחת, עיצרו
לרגע:
כשהקוטג'
מתייבש, הוא
נהפך הרי
לגבינה.
אז כשגבינה
מתייבשת, היא
נהפכת לחמאה.
אז רק רגע, רק
שנייה.
מאיפה הכל
התחיל?
עוד טמבל שמנסה
לחזור על הביצה
והתרנגולת.
ככה זה קיבוץ,
אלו הן
ארוחות-הבוקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.