ראיתי אותך. לבי נדם לרגע קט שהספיק להפריח אותו לכל שאר
היממה. מה שאת עושה לי בלי לדעת זה לא יתואר במילים. רק המבט
הזה שלך כמו הים שמספיק רק להעיף בו מבט שממלא אותך אויר בלתי
נדלה.
וזה כואב לי שזה לעולם לא יוכל להתממש. אהבה שאין ולא יהיו לה
שמים וארץ, פנטזיה של פיות וכמו ילדה קטנה אני מאמינה בכל כוחי
שהיא קיימת ושאני לא מדמיינת ושאולי יום אחד כמו בסיפור של
ריבי (הנה אני מתחילה) זה יקרה, הרי בעולם שלנו שאבות רוצחים
בנים, בנים רוצחים בנות, איך? איך? אהבה לא מסוגלת להתקיים!
כולם מדלגים על ערכים הומניים ורוצחים ואונסים ורק על החוקים
ההומניים של אהבה, דבר כ"כ טהור, מקפדים לשמור.
נמאס לי, מה בסה"כ ביקשת? שנתחבק שנתלטף שנתנשק, זה כל כך
פסול???
אני שונאת את הרגעים האלה שאתה צריך להגיד לעצמך יהיה בסדר,
נתמודד, אין מה לעשות ועוד כל מיני קלישאות של בינונים שכשלא
הולך מביאים פטיש ושוברים את הקירות ששמים להם בחיים ויהיה מה
שיהיה.
ואני אחת מהם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.