מבזבזת את הזמן
על כאב שהופך ישן
כואבת אותו
רק עוד קצת
לפני שאשכח
למה הוא שם

מתי ההיגיון התפספס
ואיך לא ראיתי קדימה

מתגברת על הקץ - נכנסת פנימה

טיפש שלא נשארת...
שהרגשת ככה
טיפש שהאשמת
שתירצת

טיפשה שחשבתי
שרק איתך אפשר
שאתה הכי
שזה לא נגמר...

מחובתי להפסיק
ולסלוח
להניח לייסורים לאט לשקוע
לתת למשפטים
המנחמים
שלא טרחת אותם לומר
לעטוף את אלה
שלא הספקתי
לבלום
כשאי אפשר

מתאפקת ושוב
יורדות עוד דמעות
מחפשת נחמה
על אהבה דועכת
ואין כבר דרך
לחייך על זכרונות

אל תשכח
ותמצא אותה
תעזור לי כבר
לעגל את הפינות