|
ארוכים הבקרים שזורחים בחדרך
עצל האוויר, עצלה מיטתך,
שמיכתך שוב מוכרת חלומות ממכרים
הסדין שיעבד את כוחות המחזרים.
החלון שוב מצר את נופו הקודר
ומחול רכבים על אפך מאפר
בוקר שליו בגופו מצייר
את היום המבהיל שלקום מאחר
מצאי לו פרצה בין חומות תקוותיך
הפחיתי טירוף השלוב ברגליך
קרבי אל ליבך תפילות אחרונות
מעיניים בוכות שאלייך פונות. |
|
|
לאן בדיוק אני
חייבת לצאת?
למה, אני חייבת
להם משהו?
שירה, בדיוק
לפני שביטלו לה
את החוזה עם
סוכנות הדוגמנות
של ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.