אני שמוטיב האורצל מעביר עכשיו
מילדות לבגרות, מבינה שעצוב יותר
מן הפוטנציאל
הבלתי ממומש,
הוא זה הממומש
עד לקצה יכולתו
הזהו אותו קצה
שלכבודו הביאוני חיי
עכשיו שפיונית פי נסגרה
מדיות דברי שטות
ובאה השפיות
להיות הגוף הנוכח היחידי
עכשיו שאינם נואשים ממני
ומן ההתנמנמות העצלה שצלה
נמשח על דמותי,
אני נזכרת באותו
הבזבוז
שאמרו עליו בלתי מתקבל
על דעת
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.