- רבותיי, אני מצטער מאוד, אבל לא!

- מה זאת אומרת "לא"?

- "לא" זה "לא".

- תגיד לי, אתה בסדר?

- בסדר גמור, טוב - תודה.

- תגיד לי, החלקת על השכל?

- לא עד כמה שזכור לי.

- אתה מבין מה אתה אומר לנו...?

- מבין ביותר.

- אתה יודע שזה נקרא "עריקה"?

- מה פתאום עריקה? אני לא עורק, בשום פנים ואופן לא!

- אז איך אתה קורא לזה?

- לא קורא. הסברתי לכם בדיוק את המצב. אני דוחה את המלחמה.

- אתה מטורף! מה זאת אומרת "דוחה את המלחמה"? אני קורא ללוכדי
עריקים, נמאס לי...

- אבל אמרתי לכם שאני לא עורק! פשוט, אתם מבינים... המלחמה לא
באה לי בטוב.

- ולמי היא כן?

- בטוח שלאף אחד, אולי חוץ מכמה אנשי עסקים...

- מי אתה בכלל? אתה חושב שמישהו שואל אותך? המלחמה מחכה להוד
רוממותו? יא אללה, קח כבר את  הדברים שלך, ובוא ניסע! עוד
מביאים לו רכב במיוחד, לעזאזל...

- רבותיי, אבל כבר הסברתי לכם - אני לא בא איתכם. שוב, זה לא
שאני עורק - אני לא. אבל אני לא בא איתכם "עכשיו". אתם מבינים?
לא-בא-עכשיו.

- ...אז לוכדי עריקים, נו... ועוד בשעת מלחמה. אתה יודע שזה
כנראה אפילו יהיה משפט שדה, כי זו "עריקה בשעת מלחמה"? אתה
מודע לכל זה, נכון? שלא תגיד שלא אמרתי לך. לא שישאלו...

- כמה אפשר להסביר לכם! אני אבוא בשמחה, אבל לא עכשיו. תבואו
בעוד כמה שנים, אחרי התואר.   מבחינתי אפילו להיות פי שלוש
יותר זמן במלחמה ממה שצריך, באמת שאין לי בעיה - אבל אל תבואו
לי  עכשיו. כרגע לא מתאים. אני לא מגובש. אני לא אזרח בעל
הישגים, עם דיפלומה בכיסו, מקצוע אקדמי מוכר, משפחה ומימוש
עצמי בעבודה. ואני משתדל לבנות את כל זה, בכל ליבי ומאודי. אני
באמת משתדל. פשוט אם אלך איתכם עכשיו, סביר להניח שכל זה
ייהרס, ואז אצטרך לבנות את הכול מהתחלה. ה-כ-ו-ל! שנים של
תכנון ועבודה ירדו לטמיון, הבחורה המחוזרת כרגע, ושמככבת
בחלומותיי כאשת חיקי ואם ילדיי, בטח תעבור לעיר אחרת ותתחתן עם
מישהו סתם כי הוא "נוח" ועם עתיד מובטח. התואר לא יסתיים,
ויימשך, וייגרר, תוך שהוא מרחף אי-שם מעל המבחנים החוזרים
והסמסטרים הנוספים שנאלצתי לקחת עקב שכחה בעת מלחמה, ואיבוד
זיכרון חלקי עקב אירוע טראומתי. אמי תיקרע לגזרים מדאגה, אבא
ילקה באולקוס עקב הסתרת הדאגה, ואחי הדואג ישוטט ברחובות
בניסיונות נואשים למצוא לו מקום מרגוע ושחרור מאותה דאגה.
מיותר לציין שאני עצמי אתפקד לא מי יודע מה, עקב מודעותי לכל
המצב הזה. ואתם הייתם רוצים חייל עם בעיות באישיות, שחושב על
אמא שלו בעת הסתערות, ועל התואר תוך כדי שכיבה במחסה? רבותיי,
כך נוצר חייל מוסח דעת, שלא בדיוק מכוון לאן שהוא יורה, ויורה
לא בדיוק לאן שהוא כיוון - אם כיוון. אז אתם מבינים? לא עכשיו.
לכו, ותחזרו יותר מאוחר. מבטיח למלא את חלקי בחזון הלאומי, עם
יד על הלב וכתף על הקת, תוך כדי הקרבה עצמית וחתירה למגע עם
אויבי המולדת. רק לא עכשיו... לא כרגע...