הסירו ממני את שלשלאותיכם
ותנו לי להיות
אשה טובה
בלי סיבה.
משכו ממני את נעלי העקב,
נעלי הכאב
ותנו לי אדמה.
תלשו ממני קיבעונות
ותנו לי להבליח ניצוץ קטן
תלשו ממני ציפורניים ותנו לי להצליח
לפתוח פחית משקה
באופן עצמאי.
קבלו אותי דעתנית ברת דעת
עיקשת גדולה.
קבלו אותי ברצפה רוקעת
ומפלסת דרך בעצמה
תנו דרור למחשבה
ופתחו את התא
בו ריציתי עונש על האשמה:
רווקה, שאפתנית, בטוחה בעצמה.
אפשרו לי להזיל דמעה
לנתח מצב,
להתעכב בחניה.
להתרוקן עם ירח
ולהתמלא חזרה
הניחו לי להשיל את הגזרה ולחשוף בטן עגלגלה
שממתינה בציפייה
לעשות את שלה.
בטלו ציפיותיכם למוצלחת,
למושלמת,
לחייכנית.
וזיכרו שבתוך כל זה גרה
אשה אמיתית.
|