New Stage - Go To Main Page

גל הרלב
/
כבוד הרב

המסלול המוכר לחילוני, מבלי להיכנס לסטטיסטיקות, לחבוש את
הכובע השחור ולהגיד "אחד אלוהינו", הוא בדרך כלל לראות הכול,
לטעום מהשפע, להיות שבע - שמן מהעולם, מלא כל כך עד שבא לך
להקיא. זה בא עם יופי ועיניים שמחפשות תמיד אחר משמעות ושנייה
אחת שבה הכול משתנה ומגיע האור הגדול שמדליק את העיניים ו-הופ!
הוא שם.
בהתחלה שם את הכיפה אבל מתבייש, אז שם משהו מודרני, חצי רוחני
- כובע עם הדפס. אחר כך הולך לבית כנסת, קורא ומצטט את הרב,
מדבר חוכמות מבלי להבין באמת וכשמבין מגדל פאות, זקן קטן, פחות
מנסה לשכנע, פחות מתקשר, פחות חבר.
לא מפריעים לו בדרך, מבינים שצריך להשלים ואז זה יחלוף, עושים
בכאלו "הפוך על הפוך" והנה הוא בים, שורק לבחורה יפה. זה לא
קורה, הוא מתקדם, בוחר בישיבה, בוחר בחברים חדשים כמוהו, שרק
גילו ורוצים עוד. אחרי חודש הוא מתקשר, הוא נשמע שונה, מידי
פעם הוא מצחיק ממש כמו פעם רק כדי להכאיב. הוא נעלם, אתה שוכח,
שואל חברים של... ששואלים חזרה. הבנאדם חזק בדת, הוא נפל,
מספרת השמועה.
אבל הוא מתקשר שוב אחרי חודשיים, הוא אחראי לקשר עכשיו, הוא
מנסה לשכנע, הוא כבר מבין בתורה, גם קצת בנביאים ובטוח שוקד על
הכתובים. "לא תודה, טוב לי חילוני", והפעם אתה תוקף, שואל
שאלות, מחכה לשקט, מתחנן לשקט, הצד השני מתלהם, רוצה להשיב על
הכול אבל לא יכול, בהמשך עוד ישיב. שנתיים עוברות, השיחות
מתקצרות, כבדות, גם הצחוקים כבר לא נעימים, הם מסתירים תהום
עמוקה.
הוא שולח הזמנה לחתונה. מופיע עוד שם בהזמנה, לא מוכר, בחורה
שהוא נפגש איתה, מסתבר חמש פעמים בחודשיים, זה הספיק בכדי
לשלוח. זהו, הוא נפל. עד עכשיו היה יכול לשחק, לשים את הכובע,
להגיד שאין איש מלבדו ושכולם טועים, אבל עכשיו הוא בדרך ליפול,
חתונה זה לא צחוק. אתה משקיף מהצד, לומד את הדמויות, מציץ דרך
המחיצה, יש שם באמת נשים, חלקן אפילו מתפתות להציץ חזרה. חגיגה
כבר לא תהיה פה, אתה קורץ לו שיבין שברגע שהוא מסמן אתה מתניע
ובורחים. הוא מחייך, יש ריקודים והמון חבר'ה שעושים שמח,
מחזיקים ידיים, קופצים, נותנים כבוד לכולם, רק מחכים שתתן להם
יד - הם ידאגו למעגל. הוא מלך, כולם סביבו נתינים, מרימים אותו
באוויר, מקפיצים בידיים, מנשקים את ידו, קוראים בשמו. הוא
מרחף, שליו, הוא במקום אחר, שאתה לא מכיר, הוא בים בלי אף אחד
סביבו, שוכב על ערסל מתנדנד, הפאות משחקות בחול הוא לא מחפש
יותר.
הוא מבין, גם אתה, אתם נפרדים, ברקע מתנגן לו שיר חסידי, הוא
בוחר לחבק אותך, השיר אומר "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי"...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/6/07 10:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל הרלב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה