אופיר לוי / סוף היום |
מסתובב סהרורי בסמטאות,
נזכר בעבר שנשר מעלי
הראש כבד עלי,
בסוף היום בחצות
בוכה בסמטאות,
הראש כבד הרגליים כושלות,
בדרך למיטה במעלה הרחוב,
בסוף היום הגוף כבד -
מעוד יום,
שהשמש בו זרחה או הגשם ירד
מהחלון נשקף אותו דבר,
כי סוף היום הוא סוף כמו כל סוף,
מלווה בעצבות או בתחושה של סיפוק,
עם ציפייה להתחדשות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|