תמר ניצן / בהשראת |
עד שהמדרכות יזעקו מתחת כפות רגליי
מלהבות תשוקתי
כשהייתי הולכת עליהן.
ודמי היה גועש
ולבי היה מחריד דממת שכונת מי מנוחות
ולא היה עוד דבר בעולם
שנשאר מונח על כנו.
אני אוהבת אותך
ודמי הדמים שאני משלמת -
אם ידעת, לבטח היית נשבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|