|
קרה כמוות
האהבה הכמוסה בזיכרון
מולקולה ראשונית של פחד.
הדמויות נעות בקווי המתאר
סורגים של רגש ללא שם
הצורות נתמרות בעצמן.
גלים של תחושות ידועות מראש
נתבי זרימה אנושית, חייתית
היונקים הללו מה הם מבנים באמת. |
|
|
עד היום אני לא
יודע מי היתה
האישה הזאת,
שכשהייתי תינוק
ובכיתי, ישר
דחפה לי את
הציצי שלה לתוך
הפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.