אשה זקנה עם שמשיית מלמלה,
ונער עם חגורה, ניטים וקוקו.
אוטובוס קו 20 ,
ומונית ספיישל לטחונים.
הרחשים של העיר והרעשים של הסיטי
ומאות אנשים נודדים.
אף אחד לא באמת יודע לאן הם הולכים.
ואולי האישה הזקנה עם שמשיית המלמלה,
היא בכלל סוחרת סמים אומללה?
ואולי הקשוח עם הקוקו והניטים
שידיו מגואלות בדם של היפים,
התעניין בכלל לשאול לשמי
כי חשב שאולי הוא מכיר אותי.
ואני ממשיכה ללכת
אבל לא מפסיקה לחשוב.
מתרחקת לאט מהרעש של העיר,
בתקווה שיעשה לי טוב.
וחולפים המון אנשים על פניי
ומכונית ואופנוע וזונות של אור-יום
והנה הקיוסק שמוכר אלכוהול לקטינים
וההוא מהתיאטרוק
ומישהו משבט שורק
וערס שיורק
וגינה יפה שבלילה מתכערת
ואני מרגישה כמו בסרט.
עוד מעט אהיה בבית
טוב שהוא רחוק מהעיר הרועשת.