הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת שַׁמֶּנֶת שֶׁל שְׁכוּנָה אַחַת
פַּעַם קָרְאוּ לָהּ שְׁכוּנַת פּוֹעֲלִים
מִכְנְסֵי חָאקִי קְצָרִים
עַל הַגָּדֵר לְיַד הַקֵּן חֻלְצָה כְּחֻלָּה
מַבִּיט עַל חַלּוֹן יָשָׁן מֵהַבִּנְיָן הַסָּמוּךְ
אֵיךְ מְחַבְּקִים חַלּוֹן?
אֵיךְ מְנַשְּׁקִים מִרְפֶּסֶת?
מִתּוֹךְ הַמִּגְרָשׁ שֶׁנִּמְכַּר לְקַבְּלָן
מִתּוֹךְ בִּנְיַן הָאִינְטֶרְקוֹם וְהַזְּכוּכִית
פִּתְאוֹם חוֹזֵר הַצְּרִיף שֶׁנֶּעֱלַם
רוֹאֶה אוֹתוֹ עוֹמֵד מוּלִי בֶּחָצֵר הַיְּשָׁנָה
שׁוֹמֵעַ אוֹתָם שָׁרִים אֶת הַשִּׁירִים
"וְהִיא עוֹלָה וְהִיא עוֹלָה"
אַחַר-כָּךְ עַל גְּדוֹת הַדְנְיֶפֶּר
מַתְחִילִים לָשִׁיר אֶת הַשִּׁירִים הָרוּסִיִּים
כִּי אִמָּא אָמְרָה לְוַנְיָה
מְזַמְזֵם אִתָּם אֶת הַמִּלִּים
מַשֶּׁהוּ צוֹבֵט אוֹתִי בְּכֹחַ
הַיּוֹם אֵין פְּעֻלָּה
וְהָעֲדָיִים עוֹלִים וְעוֹלִים
וְאֵין עַל מָה.

                           דן ספרי
                                                          ©