הייתי מטבילה את עצמי
שבע פעמים במימי הקישון
מרדדת את עצמי לדעת.

בוקר.
עצמות הלחיים שלי
"מתנמכות" קצת בתוך השקעים שלהן
גומרת בדעתי להטביע את עצמי
באלפי שקי חול.

צהריים.
בדלי הסיגריות נערמים אט אט
על עצמות הבריח שלי.
אף אחד מהאיברים שלי
לא נראה כמו חרוז עץ דקיק ומצוייר

ערב.
עור ספוג מים רומס ברקמותיו
את העשבים הפראיים
מציל בלי-לדעת את אלו שנקלעו
מתחת לקמטי הרטיבות.
כמו ספוג הגוף מתחדש, מתכווץ חזרה

גומרת בדעתי
לטבול שבע פעמים במימי הקישון
להיות בשבילך
טהורה