שקט.
דבר לא יפריע לשלוותה, היא חושבת, דבר.
ציוץ ציפור מבעד לחלונה, לא נשמע מזה זמן רב, וגם רשרוש העץ
אינו מגיע
וגם השכנים,
לא מרבים לבקר.
אך דבר לא יעיק, דבר.

שקט.
ילדתה היפה, הקטנה, שהיא שלה, שבה הביתה סוף סוף, היא נאנחת.
איזו הקלה, איזו הקלה.
הבית נקי, ולבן, ושלו. רוגע עוטף אותה.
היא מחייכת, גם לו רצתה, לא יכלה לזכות באושר, ובשקט שכזה.
דבר לא מפריע, דבר לא חוצה, דבר לא רועד, דבר.
להגיש ארוחה, לבדוק את שיעורי ביתה,  לדבר עם בעלה.
סדר יום כלבבה, מהרהרת, ושותקת.
תמיד שותקת.

שקט.
רק לא לחשוב, רק לא לראות, להדק את הוילון ולשתוק.
דבר לא קורה מבעד לו.
אין היא שומעת-
זעקות עוללים
אין היא מריחה-
אפר נשרפים.
מלבד זאת, זה מותר,
הרי הם בסך הכל
יהודים.

עוצמת עיניים,
מהדקת אוזניים
ונעלמת.
שקט.