ריק פה בלעדיך
כל כך ריק
שקט פה בלעדיך
שקט, וכל כך סוער
ואיך הזמן עובר, כל כך לאט
וכמה אני מבינה, כל כך מעט

עושה שטויות,
עוד טעויות
אחר כך נושמת, אבל לא נכנס אוויר
כי הוא איפה שאתה, רחוק
האוויר המתוק...

בודד פה בלעדיך
ופתאום מלא צרות
אחת ועוד אחת, כך הן מגיעות
קורעות לי את הנפש
והרגש, הוא שוב מתפרץ
שוב משתוקק, למשהו טוב

קר פה בלעדיך
בהליכות שלי בלילות
ההליכות השקטות
שאני מתבוננת בכוכבים,
עיניי דומעות
חושבת עליך, אם גם אתה מתבונן
אם גם אתה חושב עלי
ומלטף את פני, בדמיון
אומר לי לא נורא ושיהיה בסדר
כמו תמיד...

הלוואי ויכולתי לשמוע אותך
לשמוע את הקול שלך אומר את זה
כי קולך מרגיע, מבטיח
וקולך משפיע, כמו שום קול אחר

ובינתיים, אני שומעת את קולך בראשי,
בדמיון
כל לילה, לפני שאני הולכת לישון
ואז חנוק קצת בגרון
שהדמעות שוב מציפות, את עיניי העצובות
ואז שוב אתה אומר לי,
אומר לי לחכות
ושלא נורא, יהיה בסדר
רק אל תבכי,
רק לא לבכות...