קצב העפרוני שלא שמעתי

קול כולך זועק
ירוק!
ובעיניי מסורטטים משטחי הענק של אירלנד
כמו הקלטים אקריב למענך
עץ
ומתנת מנחה.
מחוץ לקירות בייתי אשמע אנקה מוגזמת של שתיקה
הגיע האביב, מורה העפרוני, האביב הגיע.

קצב פעולותיו של סכין הקצבים

בשר הפרות הטרי נשמע כמו
שמיכת פוך שנמעכה תוך כדי שינה.
אני מתהפכת במיטה לאט וברעד, בשביל לא למחוץ
את ריח האורנים שהשארת אחריך.
אתה חורץ גורלות ולוחש לי זוועה ישר לאפרכסת
מטייל בתוכה וסודק בבשרה שם.
יש מילים שלא מצלצלות טוב באוזניים
ויש צלילים שרק לקצב מותר להשמיע.

קצב השירים שנכתבים מדי שנה

ביום הראשון לבשתי קירות לבנים שהתחבאו מאחורי ציור קיר של
פיה.
ביום השני התחפרתי בין מרצפות הבית, חיפשתי  קני נמלים
המתופפות באוזניי.
ביום השלישי כבר נכנעתי לגופי ומרטתי  חלונות ראווה שצוירו על
פניי.
ביום הרביעי לא נשאר לי דבר מלבד גג אדום ששימש כשמלה, היא
זעקה: "ראו אימהותיי,
ראו אבותיי, אני מסתירה את כל הבושה".