צובט אני בגופי, עודני כואב
האמנם הלכת בן?
את העיניים היפות אזכור תמיד
את שהביעו בלי להגיד
כך עזבת פתאום בלי לומר שלום
אלי קרב הלכת, עדיין בני לא חזרת
טוב שם למעלה ילדי?
אינך מתגעגע בני?
אני מתגעגע והרצון שבי אותי חונק
עוד פעם אחת לראות את פניך העדינות
כפני מלאך עלי אדמות

דמעותיי ממשיכות להרטיב את גופי
בוכה אני כמו לא בכיתי מעודי
חלומי הקטן ישאר בתוכי
הלכת ושוב לא תחזור
נפלת ושוב לא תקום
נר קטן אדליק לזכרון
בתוך השלהבת אראה אותך עם המדים
בתוך טנק ומסביב עפים פגזים
אתה בפנים ורואה אני את הפנים
חיוך של בן עם ברק נוצץ של אלפי כוכבים