[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אודל לוי
/
חייל שלי

צובט אני בגופי, עודני כואב
האמנם הלכת בן?
את העיניים היפות אזכור תמיד
את שהביעו בלי להגיד
כך עזבת פתאום בלי לומר שלום
אלי קרב הלכת, עדיין בני לא חזרת
טוב שם למעלה ילדי?
אינך מתגעגע בני?
אני מתגעגע והרצון שבי אותי חונק
עוד פעם אחת לראות את פניך העדינות
כפני מלאך עלי אדמות

דמעותיי ממשיכות להרטיב את גופי
בוכה אני כמו לא בכיתי מעודי
חלומי הקטן ישאר בתוכי
הלכת ושוב לא תחזור
נפלת ושוב לא תקום
נר קטן אדליק לזכרון
בתוך השלהבת אראה אותך עם המדים
בתוך טנק ומסביב עפים פגזים
אתה בפנים ורואה אני את הפנים
חיוך של בן עם ברק נוצץ של אלפי כוכבים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאלוהים אמר
בפעם הראשונה:
"יהי אור"

למה לעזאזל הוא
לא אמר באותה
הנשימה גם:
"משקפי שמש
איכותיות חינם
לכל פועל."



אתאיסט
פרוגרסיבי עם
בעיה קטנה בברך


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/3/07 0:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודל לוי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה