ס. ליה / בבוקר קריר |
הדבר קרה בבוקר יום קריר.
כך אבד.
גיששתי אחריו עיוורת,
יודעת למחצה את שחיפשתי.
בעוד הזיכרונות חומקים ממני,
והתמונות, השיגיונות
נעלמים גם הם.
גם אני כמעט ונעלמתי
בתוך הערפל.
אינני צריכה לטרוח ולומר
כמה חסר לי העולם שאבד
ועכשיו ראשי ריק, מלא בשטויות
מחשבות עליך, נכנסות ויוצאות.
טרודה באובדן, בהבזקי תמונות,
דהויות מצבע, ספוגות דמעות .
אולי ברח, נחטף, נשכח.
אולי הוא יחזור כשאקרא
ואצרח.
אולי משבריי עצמי יצמח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|