בבקשה,
בבקשה שזה לא יסתיים.
שנחזור להיות מאושרות... בבקשה.

בדיוק כמו שנסענו אז לפארק ושום דבר לא הפריע לנו,
בדיוק כמו שנסענו אז להר הזבל וחשבנו שאין דבר יותר רומנטי
מזה.
בדיוק כמו הלילה הזה בים, שחזרנו שיכורות מהאהבה.

איך הכל השתנה בכמה ימים בודדים?
אני זוכרת שאהבתי להתנשק איתך, לעצור ורק לראות עד כמה את
מאושרת. שאני גרמתי לך להרגיש ככה.
אני?
אני.

אני רוצה לחזור למצב הזה שהיית מנשקת אותי ואני, כולי נלחצתי
מהאנשים שעברו.
אני רוצה לחזור למצב שהיינו צוחקות על "חבר" שלי ליד אנשים
אחרים. שרבתי איתך עד כמה שהוא מושלם ואת שנאת אותו.

אני רוצה שוב להרגיש את הנשימה שלך בצוואר או באוזן שלי.
אני רוצה שאני שוב ארגיש שאין בעיה להתקשר אליך גם באמצע
הלילה.

נכון שלא הכל עבר?