מתמוגגת מהקול שלך,
כשאתה לא מדבר אליי.
מתמוגגת מהמבט שלך,
כשאתה לא מסתכל עליי.
מתמוגגת מהמגע שלך,
כשאתה לא נוגע בי.
מתמוגגת,
נאנחת
ומחייכת.

אז כשאתה מדבר אליי,
מסתכל עליי,
נוגע בי,
איך אני יכולה
לא להתאהב בך
כל רגע מחדש?

זה אכן עוד שיר
של נערה מתבגרת
שחושבת עצמה מאוהבת.
אולי עוד עשר שנים,
אני אקרא את המילים
ואצחק.
אצחק על הנאיביות
שבאהבה שלי,
על השינויים
במצב-רוח שלי,
על רגעי השמחה
שבאים ונעלמים
כל כך מהר.
אולי אני אצחק.

זה לא משנה את העובדה
שכרגע אני מרגישה נפלא,
מול מסך המחשב,
בחדר המבולגן שלי,
כשאתה אפילו לא לידי.
כשאפילו לא התקשרת היום.
אפילו לא שלחת הודעה.

אני רק חושבת עליך,
ומתמוגגת.