אנה קרואלה / רטרו |
שמתפשטת בפנים ביחד עם המשפטים האלה, שהכל מאד ישראלי, שנות
ה-90. מכיר את הידיעה הזו, שלא כדאי להתבאס, לפספס, רצוי אולי
להתחספס. אז אתה הולך ברחוב, ומקווה שיהיה טוב. זה הכל,
לא-כלום מיוחד, אין ללב שלך דבר להגיד. אח אח, טעויות קלאסיות,
כולם עושים, ימין ושמאל ושמאל ימין. אתה הולך ומגיע, יושב,
חושב, מתרווח, מקווה שיהיה טוב. אבל זהו, מה עוד יש לך לעשות
חוץ מזה.
אח אח, האם אי פעם אפטר מקללת הפגרמנטים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|