אני כבר לא כותבת
שומרת הכל בפנים, הכי חזק שאפשר
מתעסקת במיונים לממלכה מערכה מחלקה
ומנסה להבין את העולם שלהם
כי כאן אבדתי כל אחיזה
אני מתנדנדת,
ורוצה לצעוק מוות מוות מוות
אבל אני לא יכולה להגיד את המילה (אמא)
ולשים לידה את המילה (ז"ל)
לא מצליחה להאמין
שמה שכל כך פחדתי ממנו. קרה.
אמא יודעת עכשיו מה השלב הבא

(אמא מרגיעה אותי שאני וחטאים אלו שני מילים זרות
אני ממשיכה לראות חלומות של גסיסה
ואני מספרת לכולם שאמא שלי היא האמא הכי חכמה בעולם,
אני לא יכולה לדבר על מוות, אמא.)